<h1>שו"ת הריב"ש סימן תמ"ז</h1>
<h2>דף כא:</h2>
בדבר השאלה ידעת האדון נ"ר שאין לנו לדון בדיני תורתנו ומצותיה על פי חכמי הטבע והרפואה, שאם נאמין לדבריהם אין תורה מן השמים חלילה, כי כן הניחו הם במופתיהם הכוזבים. ואם תדין בדיני הטרפות על פי חכמי הרפואה, שכר הרבה תטול מן הקצבים, כי באמת יהפכו רובם ממות לחיים ומחיים למות ויחליפו חי במת. כי אין ספק בנטלה הכבד ונשאר בה כזית שאנחנו מכשירים, הם יאמרו שימות לשעתו. והן בחרותה בידי שמים ואחרים וכמה וכמה אחרים שאנחנו אוסרים כמו כל הסרכות וכל המראות הפוסלות בריאה. וכן בדיני הדריסה ואחרים שאין ספק, שהם מלעיגים בנו עליהם יוצק זהב רותח לתוך פיהם. והרמב"ם ז"ל [הלכ' שחיטה פ"ח הי"ד] כששנה מעט ואמר שצומת הגידין הם בעצם התחתון בעופות, לא הודו לו, אחרי שלפי סוגית הגמרא נראה שהוא בעצם האמצעי, ולא נזכר בתלמוד חלוק בין בהמה לעופות. ואע"פ שהיה הרב ז"ל חכם בחכמת הרפואה והטבע ובקי בנתוח. כי לא מפי הטבע והרפואה אנו חיין. ואנחנו על חכמינו ז"ל נסמוך, אפילו יאמרו לנו על ימין שהוא שמאל, שהם קבלו האמת ופירושי המצוה איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה, לא נאמין אל חכמי היונים והישמעאלים שלא דברו רק מסברתם, ועל פי אי זה נסיון, מבלי שישגיחו על כמה ספקות יפלו בנסיון ההוא, כמו שהיו עושין חכמינו ז"ל כמוזכר בפרק המפלת [נדה ל' ע"ב] אני מביא ראיה מן התורה ואתם מביאים ראיה מן השוטים. ובכמה ענינים בסוד היצירה הם חולקים על דברי רז"ל, כמו צורת יצירת הולד לארבעים יום וקודם לכן מיא בעלמא הוא וכגון אביו מזריע לובן שממנו עצמות וגידין וכו' והם סוברים שהכל מן האם וזרע האב פעולתו להקפיא ולהעמיד זרע האשה כפעל הקיבה להעמיד החלב. וכגון אשה מזרעת תחלה יולדת זכר וכו' והם דעתם בהפך. וכן במה שאמרו ז"ל [נדה ל"א ע"א] שלשה חדשים האחרונים תשמיש יפה לה ויפה לולד. והם סוברים בחדש השמיני קשה לה מאד. גם בזה אפשר שיהיה דעתם כנגד דברי רז"ל כי (ב)אולי נסו באחת או בשתים וראו שנגמר לתחלת תשיעי. ואולי הי' בר ז' ואשתהי או שהיו מבעילות קדומות. ואף אם מסרום לשומר, אין אפטרופוס לעריות ואימר שומר בא עליהן. ויותר יש לנו להאמין בשמואל או לחוש לדבריו דנהירן ליה שבילי רקיעא [ברכות נ"ח ע"ב]. ובחכמת הרפואה העיד על עצמו ואמר לכל מילי ידענא אסותיהו [ב"מ קי"ג ע"ב]. וגם חכמי הרפואה לא ראית בדבריהם שיאמרו שיצא מכלל נפל אף כשמת בן יומו, אבל אולי אמרו שאפשר שתגמר יצירתו לתחלת תשעה חדשים. ועוד שאין להפליא על הרופאים שהרי גם דעת רבי יהודה היה כן. אלא שהרמב"ם ז"ל וחבריו חשו לדשמואל. וגם שנראה להם פירוש כלו חדשיו שיהיו כל תשעה שלמים.
